פסק-דין בתיק ת"א 4944-02

1.       תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 14.3.1966, בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 13.2.2000, עת עבד התובע אצל הנתבעת 1, ומלגזה בבעלות הנתבעת 1, הנהוגה על ידי הנתבע 3, עובד של הנתבעת 1, עלתה על כף רגלו הימנית של התובע, מעכה אותה ו- "זרקה" את התובע לרצפה (להלן: " התאונה").

2.       הדיון בתיק זה פוצל בהחלטתה של כב' השופטת בית נר מיום 9.12.2004 באופן שתחילה נדונה שאלת החבות. החלטה בשאלת החבות ניתנה ביום 20.8.2011 (להלן- " ההחלטה בענין החבות") לאחר ששמעתי את הראיות בתיק במשך 7 ישיבות תמימות שהראשונה שבהן התקיימה ביום 6.3.2008. החלטה משלימה בעניין החבות לעניין זכות החזרה של קרנית כלפי הנתבעת 1 ניתנה ביום 25.8.2011. לפיכך, כל שנותר לי זה להכריע בסוגיית הנזק, כאשר אין טענה לנכות צמיתה.

3.       לאחר מתן ההחלטה בעניין החבות, שם קבעתי כי התובע הוכיח את גרסתו במידה הנדרשת בהליך אזרחי, מסרתי בישיבה שהתקיימה ביום 3.11.2011, הצעתי לסילוק התיק בפשרה,  לפיה יפוצה התובע בגין הפסדי שכר לעבר לפי 6 חודשים מלאים, כאשר התחשיב יתבסס על ממוצע שכרו בששת החודשים שקדמו לתאונה, בתוספת כאב וסבל לפי נכות צמיתה בשיעור של 10%, בתוספת הוצאות ועזרת צד ג' בסך של 10,000 ש"ח, ובניכוי תגמולי המל"ל, כאשר לסכום זה תתווסף אגרה משוערכת, וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ.

4.       בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 3.11.2011, הגישה ב"כ הנתבעת 2 ביום 22.12.2011 תחשיב המבוסס על הצעת בית המשפט, לפיו סכום ההצעה שהציע בית המשפט הינו בסך של 45,117 ש"ח לא כולל אגרה, אך כולל שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ.

5.       הנתבעת 2 הסכימה להצעה. הנתבע 3 לא הגיב להצעה, ולכן יש לראותו כמסכים להצעה, ואילו הנתבעת 1 לא הסכימה להצעה, אך הסכימה למתן פסק דין לפי סעיף 4ג. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. 

6.       בישיבה שנועדה לסיכומי הצדדים ביום 26.3.2012, הסכימו התובע והנתבעת 1 למתן פסק דין לפי סעיף 4ג., בסכום שלא יעלה על סכום ההצעה. קבעתי כי יש לראות בנתבעת 2 ובנתבע 3 שהסכימו להצעה (הנתבעת 2 - פוזיטיבית; והנתבע 3 - בהעדר הודעה שכמוה כהסכמה), כמסכימים למתן פסק דין לפי סעיף 4ג., בסכום לא יעלה על סכום ההצעה.

7.       לעניין הוצאות משפט ושכר טרחה בגין סוגיית החבות, קבעתי בהחלטתי מיום 26.3.2012 כי הצדדים יטענו, ובית המשפט ייתן פסק דין מנומק.

שאלת הנזק :

8.       כתוצאה מן התאונה, נפגע התובע, לטענתו, ברגל ימין ובגב תחתון.

9.       ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס מד"א למיון אורטופדיה בבית החולים "העמק" בעפולה (להלן: " ביה"ח"). בבדיקה שבוצעה לתובע התגלתה רגישות במישוש בע"ש צווארי מותני, בפרק ירך ימין ובכף רגל ימין. צילומים שנעשו לא גילו שבר, ולאחר ביצוע חבישה שוחרר התובע לביתו.

10.   למחרת, ביום 14.2.00, חזר התובע למיון בביה"ח. בבדיקתו נמצאה רגישות במישוש בכף רגל ימין. התובע שוחרר עם המלצה למעקב רופא מטפל, מנוחה עם רגל מורמת ומשככי כאבים.

11.   למחרת, ביום 15.2.00, פנה התובע שוב למיון אורטופדיה בביה"ח כשהוא מתלונן על כאבים. בבדיקה גופנית נמצאו שטף דם באצבעות 3-1 בכף רגל ימין, רגישות במישוש, נפיחות באצבעות כף הרגל, רגישות במישוש בע"ש מותני, ובוצעו לתובע צילומים. מן המיון הופנה התובע בדחיפות למחלקה האורטופדית בביה"ח. בבדיקה אורטופדית נמצאו נפיחות ניכרת בכף רגל ימין, סימני המטומה והגבלה בתנועות. צילום כף רגל ימין לא הראה עדות לנזק חבלתי. התובע אושפז לשם קבלת טיפול במנוחה עם רגל מורמת. בבדיקות שנערכו לו לא נצפו סימני נמק. התובע שוחרר ביום 18.2.00 עם הזמנה למרפאה אורטופדית, אמבטיות, מנוחה עם רגל מורמת, מעקב רופא מטפל וסד גבס.

12.     ביום 2.3.00 אושפז התובע במחלקה האורטופדית בביה"ח לשם בירור מצבו הרפואי והשגחה, לאחר שהתלונן במרפאת קופ"ח על כאבים בכף רגל ימין. לפי גיליון חדר המיון, צילומים שבוצעו לא מצאו עדות לשבר. בדיקתו הכללית של התובע נמצאה תקינה, אך בבדיקה אורטופדית נמצאו נפיחות גדולה באספקט פלנטארי של כף רגל ימין, רגישות, שטף דם באצבעות והגבלה בהנעת אצבעות עקב כאבים. התובע שוחרר ביום 5.3.00 עם סד גבס ועם המלצה למנוחה עם רגל מורמת. התובע זומן לביקורת במחלקה האורטופדית בביה"ח ליום 9.3.00.

13.   ביום 9.3.00 הגיע התובע לביקורת במחלקה האורטופדית בביה"ח כשהוא מתלונן על כאבים ונפיחות בכף רגל ימין. בבדיקה אורטופדית נצפו נפיחות ורגישות רבה בכף רגל ימין ובאצבעות, ולאחר ביצוע CT שלא הדגים המטומה בכף הרגל, הוחלט על ביצוע ניתוח בהרדמה כללית לצורך פתיחה ופינוי של ההמטומה. לאחר הניתוח נראה פצע הניתוח תקין, והתובע שהושאר בהשגחה בביה"ח, החל בדריכה עם קביים. ביום 15.3.00 שוחרר התובע במצב כללי טוב עם המלצות לביקורת בביה"ח כעבור שבוע, דריכה לפי הוראות, הוצאת תפרים במרפאה כעבור שבעה ימים ומשככי כאבים לפי הצורך.

14.   ביום 8.4.00 קיבל התובע לדבריו "סחרחורת ונחבל בכף רגל ימין" (גיליון חדר מיון, נ/16). בבדיקה נראה פצע הניתוח תקין ונצפתה הפרשה מוגלתית. בצילום לא נמצא שבר. לאחר ביצוע חבישה, שוחרר התובע לביתו עם המלצות למעקב רופא מטפל ואמבטיית מים עם סבון. התובע הופנה למרפאה אורטופדית דרך רופא מטפל.

15.   ביום 17.4.00 נחבל התובע בבית בכף רגל ימין. לפי גיליון חדר המיון, בבדיקתו נמצאו נפיחות ורגישות במישוש בכף רגל ימין, פצע מעל הצלקת של הנתוח באספקט פלנטארי בכף רגל ימין ורגישות במישוש מסביב, ללא סימני צלקת. לא נמצאה עדות לנזק חבלתי. בוצעו לתובע אמבטיה וחבישה. התובע השתחרר עם המלצות למעקב אצל רופא מטפל, מנוחה עם רגל מורמת, אמבטיה והחלפת תחבושת. התובע הופנה למיון פנימי בביה"ח עקב כאבים בבטן ושלשולים. בבדיקה נמצא התובע במצב טוב עם בטן רכה ורגישות דיפוזית, והומלץ לו על טיפול סימפטומטי.

16.   ביום 24.4.00 שב התובע למיון בביה"ח כשהוא מתלונן על כאבים בכף רגל ימין. בבדיקה נצפו רגישות במישוש, צלקת בכף רגל ימין וצליעה קלה על כף רגל ימין, ללא ממצא פתולוגי. לאחר ביצוע אמבטיה וחבישה, שוחרר התובע עם המלצות לאמבטיה עם סבון, משככי כאבים ומעקב רופא מטפל.

17.   ביום 1.5.00 פנה התובע למיון בביה"ח שם נבדק ונמצאה נפיחות. התובע שוחרר עם המלצות למעקב אצל רופא מטפל, אמבטיה והחלפת תחבושת. התובע זומן לביקורת במרפאה האורטופדית בביה"ח. בערב היום חזר התובע למיון, ובבדיקתו לא נצפתה עדות לנזק חבלתי גרמי טרי. התובע שוחרר עם המלצות למעקב אצל רופא מטפל והופנה למרפאה אורטופדית.

18.   ביום 7.5.00 חזר התובע למיון בביה"ח. בבדיקה הודגם פצע שטחי באספקט פלנטארי בכף רגל ימין, בלי סימני צלקת, ובוצעו אמבטיה וחבישה. התובע שוחרר עם המלצות למעקב אצל רופא מטפל, אמבטיה, החלפת תחבושת ומנוחה. התובע הופנה למרפאה אורטופדית. בלילה שב התובע למיון, ולפי בקשתו, בוצע צילום בכף רגל ימין שלא לימד על נזק חבלתי טרי. בגיליון חדר המיון נרשם כי אין צורך בטיפול דחוף במיון טראומה, והתובע שוחרר לביתו.